תאורה למטבח: 5 טעויות שחוזרות בכל שיפוץ

תוכן עניינים
גופי תאורה

המטבח הפסיק להיות חדר סגור שמבשלים בו. היום יושבים בו, הילדים עושים בו שיעורים, ובסוף היום מישהו נשאר שם עם כוס תה. הוא צריך להיות גם מקום עבודה וגם מקום שנעים לשבת בו, וזה שני דברים שונים לגמרי מבחינת אור.

ובכל זאת, כשאנשים מגיעים אלינו אחרי שיפוץ, התאורה כמעט תמיד הייתה הדבר האחרון ברשימה. אחרי הארונות, אחרי המשטח, אחרי המכשירים. ואז יש מטבח חדש ויפה שקשה לעבוד בו אחרי שמחשיך.

אלה חמש הטעויות שאנחנו רואים הכי הרבה. הטוב שבהן הוא שכולן נמנעות, וכמעט כולן זולות למנוע אם חושבים עליהן בזמן ולא אחרי שהכל כבר סגור.

1. מנורה אחת באמצע התקרה

זו הקלאסיקה. מנורה אחת באמצע מאירה את האמצע, אבל אתם לא עומדים באמצע. אתם עומדים מול המשטח, כשהגב שלכם לתאורה.

מה שקורה בפועל זה שאתם חוסמים את האור בעצמכם וחותכים ירקות בתוך הצל שלכם. ולא, נורה יותר חזקה לא תפתור את זה, כי הבעיה היא לא בעוצמה אלא בכיוון שממנו האור מגיע.

מטבח שעובד תמיד משלב שני סוגי אור. יש תאורת שטיפה שמאירה משטחים ישירות, ויש תאורת אווירה שמרככת את החלל. אחת בלי השנייה תמיד תרגיש חסרה במשהו.

2. לשכוח את משטח העבודה

הפתרון לטעות הראשונה פשוט וזול: אור מתחת לארונות העליונים שמאיר את המשטח ישירות. פס תאורה או כמה נקודות קטנות.

אבל יש פה פרט התקנה שקובע אם זה יעבוד או לא, ואנשים מפספסים אותו כל הזמן. הגוף צריך לשבת בקדמת הארון, קרוב לחזית. אם מתקינים אותו עמוק, ליד הקיר, הוא מאיר בעיקר את החיפוי ומשאיר את המשטח בצל. ואם החיפוי מבריק, גם תקבלו החזר מסנוור ישר לעיניים.

זה השדרוג היחיד שכמעט כל מי שעשה אותו חוזר ואומר לנו שהיה צריך לעשות אותו קודם. הוא זול, כמעט לא רואים אותו, והוא משנה את העבודה במטבח לגמרי. כשבוחרים תאורה למטבח, זו הנקודה להתחיל ממנה. לא לסיים בה.

3. לסגור את החשמל לפני שבחרתם תאורה

זו הטעות היקרה, וזו שהכי כואב לשמוע עליה בדיעבד.

נקודות החשמל נקבעות מוקדם, הרבה לפני שמישהו חשב איפה בדיוק יעמוד האי או באיזה גובה יהיו הארונות. ואז מגלים שהנקודה מעל האי לא במרכז, שאין הזנה מתחת לארונות, ושכדי לתקן צריך לפתוח קיר שכבר צבוע וחופה.

תעצרו את החשמלאי לפני שהוא סוגר, עם תוכנית הארונות ביד, ותבקשו שלושה דברים. הזנה נפרדת מתחת לארונות העליונים. נקודה במרכז האי לפי התוכנית ולא לפי אומדן עין. וחלוקה לשני מפסקים, אחד לאור העבודה ואחד לאור הרך של הערב. שלושתם עולים כמעט כלום עכשיו, ואי אפשר לתקן אותם אחר כך.

4. צבע אור שלא מחמיא לאוכל

על האריזה כתוב מספר עם האות K. בקצה אחד יש אור חם, בערך 2700, שנותן גוון צהבהב ונעים. בקצה השני יש אור קר, בטווח של 4000 עד 6000, שהולך מלבן ניטרלי עד כחלחל.

אור קר נראה מעולה בתמונות של מטבחים. במציאות הוא עושה משהו לא נעים: הוא מוציא מהאוכל מראה חיוור. בשר נראה אפרפר, ירקות מאבדים צבע, ועוגה שיצאה מהתנור נראית פחות טוב ממה שהיא באמת.

ההמלצה שלנו היא לחלק. אור יותר ניטרלי מעל משטח העבודה, איפה שרוצים לראות טוב מה עושים, ואור חם באזור האי ובפינת הישיבה. אפשר גם לקחת גופים שמאפשרים לשנות גוון, ולהשאיר את הקר לשעות העבודה בלבד.

ויש עוד מדד שדווקא במטבח שווה להכיר, קוראים לו CRI. הוא אומר כמה הצבעים נראים תחת האור קרוב לצבע האמיתי שלהם. במטבח שבו בודקים אם עגבנייה טרייה, זה לא פרט טכני.

5. להתייחס לאי כמו לכל משטח אחר

האי הוא לא עוד שיש. יושבים סביבו, אוכלים עליו, מארחים לידו. תאורה שמתייחסת אליו כמו לפינת הכיור מפספסת את כל הפואנטה.

מה שעובד שם זה תאורה תלויה. הגובה המקובל הוא בערך שבעים וחמישה עד תשעים סנטימטר מעל המשטח, מספיק גבוה כדי שלא יחסום מבט בין אנשים שיושבים משני הצדדים. מבחינת כמות, שתיים או שלוש מנורות מעל אי רגיל, מרוכזות באמצע ולא נפרשות עד הקצוות.

וזה גם הפרט שהכי רואים במטבח. בדרך כלל זה האלמנט היחיד שאפשר לבחור בו לפי טעם ולא לפי אילוץ, אז שווה לתת לו מחשבה.

שאלה שחוזרת פה הרבה: מה עושים כשהאי צמוד לחלון או לפינת אוכל? אם המרחק ביניהם קטן, עדיף לא לתלות שני סטים שונים של מנורות אחד ליד השני. או שבוחרים סדרה אחת ומשתמשים בה בשני המקומות בגדלים שונים, או שמוותרים על התלייה מעל האי ומשאירים אותה רק מעל השולחן. שני אשכולות שונים במרחק של מטר וחצי זה מה שגורם למטבח להרגיש עמוס בלי שמבינים למה.

איך לחשוב על זה מההתחלה

הדרך הפשוטה היא לפי שלושה תפקידים, ולוודא שלכל אחד יש מענה. אור כללי לחלל. אור ממוקד למשטחי העבודה ולאזור הכיריים. ואור מעוצב מעל האי או פינת האוכל.

אם שלושת אלה מסומנים על התוכנית לפני שסוגרים את נקודות החשמל, כמעט כל שאר ההחלטות נופלות למקום לבד. וזה בערך כל הסוד.

מי שעדיין בשלב התכנון, שווה שיגיע עם תוכנית המטבח לאולם התצוגה של לייט אין בשנקר 14 בהרצליה פיתוח. יועצי התאורה שם עוברים על התוכנית ומסמנים איפה צריכות לצאת הנקודות עוד לפני שהחשמלאי סוגר, וזה בדיוק השלב שבו אפשר למנוע את כל חמש הטעויות שלמעלה. מגיעים לשם מהרצליה, מהשרון ומכל אזור המרכז.

ואם אתם בשלב שרוצים לראות דברים בעיניים, תיכנסו לחנות תאורה מומלצת כמו לייט אין ותראו איך זה נראה באמת לפני שאתם מזמינים.

אודות כותב המאמר:
תמונה של דנה לוי
דנה לוי

דנה לוי היא עיתונאית ותיקה, בוגרת תואר ראשון בתקשורת מאוניברסיטת תל אביב, עם אהבה לכתיבה על טכנולוגיה ותרבות.

כל הפוסטים
רוצים לפרסם מאמר באתר?
תוכן עניינים
רוצה להתבלט בתחום?

מומחה? יש לך ידע מקצועי ששווה שיתוף? השאר את המייל שלך ונחזור אליך עם הצעה אטרקטיבית לפרסום >>