כל מוות הוא מצער וקשה. לא משנה אם מדובר במוות כתוצאה מזיקנה, מחלה או כל סיבה אחרת. ישנם מקרים, שהם לא רק מצערים, אלא גם מזעזעים ואפשר בהחלט להגדיר אותם מיותרים. למשל, מוות בתאונת דרכים.
לצערנו הרב, מדי שנה נהרגים בסביבות 300 אנשים בתאונות דרכים מסוגים שונים. צריך להדגיש, לא מדובר במספר קבוע. כלומר, יש שנים בהם המספרים יורדים, יש שנים בהם המספרים עולים. מה שכן, מספר ההרוגים בתאונות דרכים בישראל, הוא כמעט שווה למספר ההרוגים במלחמות, מבצעים ופעולות איבה. לצערנו, המשמעות איננה נתפסת בצורה דומה בציבוריות הישראלית.
כשאנחנו בוחנים מקרי מוות בתאונות דרכים, אז אנחנו יכולים למצוא לכך הגדרות משפטיות שונות, אף על פי שהתוצאה היא דומה. יש מקרים של הריגה, בהם האחראי על התאונה נהג בצורה פזיזה, לא שקולה, בכוונה, ועל כן הוא גרם למוות ולכן הוא יואשם בהריגה. למשל, אם הוא נוהג בכביש עירוני הרבה מעל המותר, בכוונה ובכך סיכן את הסביבה ואכן גרם למוות. במקרה כזה, הנהג עלול להיכנס לכלא לתקופה מקסימאלית של 20 שנה.
לעומת זאת, יש גם סוג אחר של הגדרה, גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים. מדובר על מקרה בו הנהג איבד לרגע את תשומת הלב, טעה בשיקול הדעת או ביצעו טעות אחרת שהובילה לתאונת דרכים שהסתיימה במותו של אדם. זה יכול להיות למשל במקרים בהם הוא נהג זהיר, על פי הכללים, אך לא חישב בצורה נכונה את המרחק מהרכב שלפניו, יכול להיות שזה קרה בגלל סידר את המראה או כל דבר אחר ולא שם לב למה שקורה על הכביש ועוד, ביצע פנייה ולא שם לב שמכונית מגיעה מהצד השני ועוד. במקרים כאלה העונש יהיה בין שישה חודשים לשלוש שנים.
כיצד עורך דין יכול לעזור במקרה של גרימת מוות ברשלנות
הרבה פעמים, התביעה, קרי המדינה, תסכים להגדיר את המקרה כגרימת מוות ברשלנות, אחרי משא ומתן עם עורך הדין תעבורה של הנהג. נקודת המוצא תהיה שמדובר אכן בהריגה, אך מאחר והנהג לא ירצה להודות בכך וסביר להניח שירצה להילחם בבית משפט בשביל להוכיח את חפותו, אז המדינה תציע לו עסקה, במהלכה הוא יודה בגרימת מוות ברשלנות, וכך הוא יקבל עונש נמוך יותר.
לו זה ישתלם, מאחר ואם השופט יחליט שהוא האשם, אזי שהוא עלול לספוג עונש של עשרים שנה בכלא. כך הוא מפחית משמעותית את העונש שהוא יקבל.
מצד שני חשוב להדגיש, בשביל להוכיח מקרה של רשלנות, יש להוכיח תחילה שלא היתה כוונה לפגוע, היתה אי מודעות לטיב המעשה, לנסיבות, או לאפשרות שייגרם נזק, וכן יש להוכיח שהנהג לא היה אדיש למעשה ולתוצאה שלו. .
